קורס ערבית ברחובות-נס ציונה
ישנן סיבות רבות וכמעט מובנות מאליהן ללימודי ערבית בישראל. זוהי שפה המקיפה את דוברי העברית מכל עבר, ושלטת בכל רחבי המזרח התיכון. גבולות מרחב השימוש בה מגיעים עד טורקיה בצפון, סומליה ודרום סודאן בדרום, עיראק וחלקים באיראן במזרח, ובמערב עד מרוקו ומאוריטניה לחופי האוקיינוס האטלנטי. במתחם גיאוגרפי זה משמשת הערבית כשפת אם לכ-300 מיליון איש, מספר שהופך אותה לחמישית בתפוצתה בעולם, ומשמשת שפה רשמית באו"ם וב-28 מדינות, בכללן גם ישראל.
מקור הערבית, כשמה, הוא בחצי האי ערב, שם התפתחה מהשפה הפרוטושמית העתיקה, אשר ממנה צמחו שפות נוספות שחלקן כבר נכחדו עד ימינו, כמו כנענית, בבלית ופיניקית, ואחרות ששרדו ומשמשות גם כיום, כגון עברית, אמהרית, ארמית ומלטזית.
אחד המאפיינים המרכזיים של הערבית הוא הדיגלוסיה, מצב בו קיים הבדל ממשי בין השפה הכתובה והרשמית, לבין זו המדוברת ומשמשת באופן סדיר בחיי היומיום. הפער בין השתיים הולך וגדל עם השנים, ומדגיש את הדינמיות של הצרכים הלשוניים בפועל אל מול הטקסטים הארכאיים שנותרו בעינם, בדומה לטקסטים התנ"כיים, הרחוקים מהדרך בה אנחנו מדברים כיום. בניגוד לעברית המקראית, הלשון הקלאסית עודנה משמשת בערבית, לא רק כשפת הקוראן המקודשת, אלא גם בכתיבה, בספרות ובכלי התקשורת באופן אחיד ותקני לכל המרחב התרבותי הערבי. לצדה, הלכו והתפתחו במרוצת השנים 27 דיאלקטים שונים, המאפיינים את דובריהן גיאוגרפית ותרבותית. כתוצאה מכך, אין הערבית הירדנית זהה לזו האלג'יראית או התימנית. לדוגמה, המילה "הר" תבוטא בערבית פלסטינית "ג'אבל", בעוד במצרים תהיה ההגייה "גאבל", ובסוריה – "ז'אבל".
מה נדרש ללימודי ערבית
הערבית היא אחות לעברית, ובנוסף לכך נוכחת בארצנו בכל פינה; בשילוט, ברחוב ובכלי התקשורת, מה שמסייע בעדה להיות הלשון הקלה ביותר ללמידה. המקור המשותף והסמיכות הפיזית בין השתיים גרמו להשפעה הדדית טבעית והשאלת מילים זו מזו. קל להבחין בכך כאשר בוחנים למשל את שמות המספרים בשתי השפות: אחד - וואחד, תלאתה – תלת (שלוש), חמש – חמסה, שבע – סבעה, תשע – תיסעה, עשר – עשרה, או את חלקי היממה: יום – יאום, לילה – ליל, שעה – סאעה, דקה – דאקיקה. דווקא במהלך התקופה בהן היתה העברית שפה מתה, נטמעו בה מילים ומונחים רבים מהערבית, זאת משום שרוב ההגות של חכמי יהדות ספרד, כמו הרמב"ם, רבי יהודה הלוי והרב סעדיה גאון נכתבה במקורה בערבית. גם בעת החייאת העברית בסוף המאה ה-19, נדרש אליעזר בן יהודה לערבית כמקור למילים חדשות אשר היו חסרות באותם ימים. מבחינה דקדוקית, תצורת המילה מסתייעת בתבניות המוכרות לנו היטב; הבניין, המשקל, הבניינים, שורשי המילה והטייתם דומים מאוד לאלו שלנו. אם כן, ניתן לסכם ולומר באופן פשוט כי מי שמבקש לרכוש לעצמו שפה נוספת בקלות יחסית, הרי שערבית היא המועמדת הנכונה ביותר לאתגר זה.
אפשרויות קידום והרחבה מקצועית
קורס קצר בערבית יוכל להקנות את יסודותיה ולאפשר למשתתפים בו יכולת תקשורת בסיסית והבנה פשטנית של תכנים מדוברים. חלק ניכר מהמסלולים בתחום מעדיפים אפילו לדלג על הוראת הכתיבה והקריאה, משום הקושי היחסי שבדבר, ותחת זאת מעדיפים להתרכז בחלקים הפשוטים והיעילים יותר ללימוד. השכלה מעמיקה יותר, כזו הכוללת גם את הלשון הספרותית, דורשת הצטרפות לחוגים האקדמיים כגון הוראת ערבית או מזרחנות.
