לימודי הפקת אירועים
לטוב ולרע, הזוג הישראלי המצוי משקיע בחתונות את ההוצאה המקסימלית שביכולתם, ולא פעם גם אפילו יותר. הכלל הוא ברור – מי שיש לו מפגין בנדיבות את אותו שפע, ואילו מי שאין להם – ינסו להציג מראית עין הפוכה, ויקריבו גם את מה שאין להם כדי להשיג את אותו רושם. על פי נתוני כלכלני ''דן אנד ברדסטריט'', מועסקים בגני האירועים לבדם 60,000 עובדים, כאשר מספר זה אינו כולל מועסקים עצמאיים בענף, שאינם קשורים כשכירים לאולם. התעשייה כוללת למעלה מ-700 גנים ואולמות ייעודיים ומגלגלת לבדה למעלה מ-13 מיליארד ₪ כל שנה. 95%-97% מתוך כ-14,000 אירועים שנתיים הם פרטיים, והחתונות מהוות שליש מהם. יתרת הכמות מתחלקת בעיקר בין בריתות, בר ובת מצוות, ימי הולדת ואירועים עסקיים. כידוע, הזוג הישראלי אוהב להזמין לאירוע לא רק את החברים, אלא גם את החברים של החברים, הקולגות של ההורים ממקום העבודה הקודם, החברים של סבא מהפלמ''ח והמשפחה של המשפחה המורחבת. אירוע ממוצע כולל למעלה מ-300 מוזמנים, מתוך תקווה שיסייעו לכסות את עלויות הערב. הסטטיסטיקה מעידה כי לאחר סיוע כלכלי מהמשפחה וההורים, 70-80% מהזוגות אכן מצליחים בכך. שאר המקרים מתנהלים ומסתיימים בגרעון. זהו אינו דבר של מה בכך, בהתחשב בכך שמדובר בעלויות של בין 100,000 ₪ במקרה הצנוע ועד למיליונים אצל מי שפחות דופקים חשבון.
למה נדרש מפיק לאירוע
כל מי שנישא מכיר גם את התעריפים בתחום; כמו שאיפור כלה יעלה כפול מאיפור ערב, כך אותה מדיניות תמחור מפולפלת מקובלת גם אצל רוב בעלי המקצוע ונותני השירותים לזוגות הנישאים. המוסכמה המקובלת היא כי זהו הערב בו נפתחים ארנקים לרווחה בהזדמנות יוצאת דופן. המורכבות בהפקת אירועים גדלה ככל שיהיה מושקע וגדול יותר. בתכנונו, עיצובו, הכנתו ותפעולו משמשים שפע בעלי מקצוע – צוות מוסיקלי הכולל את התקליטן ועוזריו, צוות הסעדה ובו שפים, טבחים, ברמנים, מלצרים ושוטפי כלים; אנשי עיצוב, מכירות, ניקיון, הכוונת אורחים, צוותי צילום ועוד. כל אלה מצטרפים להכנות שנערכו מראש כמו הלבשת החתן והכלה, סידורי ישיבה ובחירת התפריט. כל אחד מהם דורש ידע, תכנון נכון, ולא פעם גם משא ומתן מורכב בנפרד. לא פלא אם כן, כי רבים מאלו המבקשים לערוך אירוע ייחודי ומפואר ולא לפשוט רגל בתהליך, פונים כיום למפיקי אירועים מקצועיים, אשר בניגוד לזוג הצעיר והמבולבל, ניגשים למשימה מתוך בקיאות וניסיון בענף, בדינמיקת הפעילות, בתעריפים ובאנשי המקצוע המובילים. הבנה זו מאפשרת יתרונות רבים, בכללם היכרות עם טרנדים חמים, מניעת טעויות של מתחילים וניהול הכסף הרב שמושקע בדרך אחראית ותכליתית יותר. הצד השני של אותו מטבע הוא כמובן האפשרות לשחרר את הזוג מבלבול המוח שמתלווה לארגון אירוע, ולאפשר להם להתפנות מהלוגיסטיקה המורכבת שהוא מחייב, לטובת מנהל פרוייקט מומחה ומיומן.
מה נדרש ללימודי הפקת אירועים
קורסים בתחום אינם דורשים תנאי סף מורכבים, ובאלו שכן מציגים תנאי קבלה, מדובר על 12 שנות לימוד או תעודת בגרות ולא מעבר לכך. אין המדובר במקצוע מוסדר מקצועית, המוגדר דרך תוכנית לימודים מחייבת. כל מכללה ובית ספר המלמדים אותו, בונים סילבוס עצמאי על פי ראות עיניהם. המקצוע נלמד או עצמאית, או בשילוב מיומנויות נוספות, שהנפוצה ביניהם היא עיצוב אירועים. מסלולי הלימודים שונים מאוד זה מזה, ולמרות שיסודות מקבילים נלמדים בכולם, הדגשים ורמת ההעמקה בכל מכלול הם אחרים. מי שרואים עצמם מתאימים לתפקיד צריכים קודם כל לאהוב את סצנת האירועים, לדעת להתרגש כל ערב מחדש מול כל כלה דומעת וסבתא נרגשת, ולהבין שהלילה החגיגי הוא לא האירוע ה-2374 שאירגנת, אלא ערב חד פעמי בעיני בעליו. ביניהם ישנם מי שמתכוננים לערב מרגש זה כבר עשרות שנים, ואחרים שמוכנים למשכן את עתידם הכלכלי רק על מנת לקיים אירוע שיענה על מלוא דרישותיהם. קהל הלקוחות של מפיקי ארועים מתאפיין במעורבות רגשית גבוהה במיוחד, מה שמצריך לא מעט סבלנות ואורך רוח מהעוסקים בו.
