לימודי תקשורת
ענף התקשורת הוא אחד מהמאתגרים, השוקקים והמבוקשים במשק. הסיבות לכך הן פשוטות; כל אחד מאתנו פוגש את אנשיו במדיה מדי יום, והם מלווים את חיינו ומתווכים עבורנו את המציאות לתבנית ברורה ומסודרת יותר. אנחנו לומדים לסמוך עליהם, להוקיר את כישוריהם, והם הופכים למעשה לחלק מבאי ביתנו. חזותו הציבורית של המקצוע מובילה לכך שרבים מבקשים להיות חלק ממנו, ולעתים גם את הפרסום והכבוד שהוא עשוי להעניק. אין יחס ישיר בין יכולת הענף לספק ולהזין מקומות עבודה יציבים ומוצלחים, לבין השאיפה להשתלב במסגרתו, לכן הביקוש עולה על ההיצע.
הצלחה רחבה בזירה התקשורתית מחייבת מכלול כישורים שלא טמונים בכל אחד. כשרון ברור כמו למשל יכולת כתיבה, מראה מחמיא שמצלמה אוהבת, סקרנות וספקנות טבעית או קול נעים לא יספיקו לבדם; כשרון הכתיבה יצריך גם יכולת לאבחן על מה יש לכתוב, מראה מצודד לא יבטיח התמודדות עם מרואיין מאתגר בשידור, סקרנות חוקרת לא תספיק אם לא תתלווה אליה גם השקדנות הדרושה, וגם קול רדיופוני לא יועיל בדבר למי שהלשון בפיו עילגת ומשובשת.
לימודים מקיפים כמו תואר בתקשורת גם הם לא יבטיחו את ההצלחה בענף, למרות הרקע המתבקש שיעניקו לסטודנט, יחד עם מכלול כלי עבודה. מי שלא יצטיידו בכלים המתאימים ובכישרון טבעי לתחום, בדרך כלל לא יצליחו לסלול בו דרך לעצמם, וגם אם יצליחו - אם לא תהיה בהם המוטיבציה המספיקה, ימצאו עצמם במהירות ''מחוץ למחזור'', משום שבכל רגע נתון יהיו אחרים, חדשים, צעירים ורעננים יותר שיתחרו על התפקיד. יתרה מכך, תמיד יהיה כלי תקשורת המאכלס אנשי מקצוע מעולים אבל שקוע בקשיים, מה שידרבן רבים בו לנטוש ספינה טובעת ולהתחרות על משרות חליפיות.
אם כן, קשה להכחיש כי מדובר בענף מאתגר מאוד מבחינה תעסוקתית, שהצלחה בו היא בת חלוף, וכל קביעות בו היא זמנית. בנוסף, הוא מצריך סל התמחויות מקיף, רקע רב תחומי, השכלה כללית רחבה ושפע אמביציה. כל מי שמקווה להצליח בתחום מבלי להשקיע בלימודיו כהלכה, או שמצפה כי קריירה במסגרתו תתנהל מעצמה ומבלי שידחפו אותה כל הזמן, טעות גדולה בידו.
מי שמעוניין לעסוק באחד מתחומי התקשורת באופן נקודתי ומאובחן, כמו למשל להיות כתב פלילים, קריין או צלם טלויזיה, יכול דווקא לחסוך מעצמו לימודים מתישים ורב-תחומיים, לטובת מסלול ממוקד יותר למטרתו. ישנם לא מעט אפשרויות אשר יכשירו בכלים טכניים ספציפיים. מי שהחלום שלו הוא עבודה ברדיו, יוכל להסתפק בקורס ממצה בו ילמד את עיקר הידע הדרוש, ואם אכן ניחן בכישרון מתאים, יוכל להשתלב בדרג מקצועי נמוך, ולשדרג עצמו למעלה עם הזמן וגיבוש הביטחון והמיומנות. באותו אופן, גם מי שמבקשים להיות תסריטאי, תחקירן או עורך לשוני יוכלו למצוא הכשרות שישרתו את מטרתם באופן יעיל וזריז יותר מאשר לימודים מקיפים במשך שלוש שנים.
חשוב לציין שוב כי אותן הכשרות ממוקדות יעילות רק לחלק קטן מבין התפקידים ששוק המדיה מציע. יש לבחון בביקורתיות קורסים קצרים שמכריזים על עצמם ''לימודי תקשורת'' ומתיימרים להעניק יכולות בתוך כמה מפגשים. מובן מאליו שלא ניתן לתמצת בקלות ידע כה מורכב או לרכוש מערך כישורים מקיף כנדרש. אותם מסלולים יכולים בעצם לשרת שתי מטרות – הראשונה היא חוויה שתעניק הצצה מסקרנת אל אחורי הקלעים של פעילות מרתקת, והאפשרות השנייה (ויש לציין שהרבה יותר נדירה) היא שהכשרון הטבעי המיוחד בו התברכתם יצוד את עיניו של אחד המרצים אשר מחפש במקרה אנשים עם פוטנציאל.
מה נדרש ללימודי תקשורת
קשה לשים אצבע על תכונות יסוד מחייבות ללימודי תקשורת, משום שמדובר בענף רחב מאוד הכולל בתוכו שפע של התמחויות הדורשות כל אחת בתורה מכלול יכולות שונה. כתב פוליטי בעיתון אינו נדרש לדיבור רהוט, ולעומתו, כתב פוליטי מקביל בטלויזיה לא צריך מיומנות כתיבה גבוהה. מה שמשותף כמעט לכל העוסקים בענף התקשורת (למעט האמביציה בתחום) הוא סקרנות בריאה, חושים חריפים ויכולת ביטוי עצמי מוחצן ובטוח.
